אני מטפל בילדים ובני נוער על הספקטרום האוטיסטי, בתפקוד בינוני וגבוה.
אוטיזם הוא הפרעה מולדת והתפתחותית, שמאופיינת בקשיים בתקשורת החברתית, וקשיים בהבנה החברתית. ישנה נטייה להתנהגות חזרתית ונוקשה, עם קושי בהבנת מושגים מופשטים. כמו-כן, לרוב יש קשיים בוויסות החושי (ראו
סרטון זה, אולי קצת מוגזם אבל נותן טעימה במה מדובר).
הסימנים הראשונים של האוטיזם באים לידי ביטוי בשלבים הראשונים של החיים- כבר בגילאים צעירים אפשר לעתים להבחין בקושי ביצירת קשר עין, בקושי בתקשורת הבין -אישית, או לראות ילד שפונה למשחק עצמי חזרתי, עם עניין מופחת בסביבתו ועניין מופחת בתקשורת עם בני גילו. האבחנה עצמה מגיעה פעמים רבות בגיל מבוגר יותר, ועקב המודעת הגדלה ללקות, ישנם מקרים רבים של אנשים בתפקוד גבוה המקבלים אבחנה רק בבגרות.
כיום, מקובל להתייחס
לספקטרום האוטיסטי, שמקיף טווח רחב של רמות תפקוד.
בכדי לאבחן אוטיזם יש צורך בבדיקת רופא ובדיקה פסיכולוגית, תוך שימוש בכלי אבחון ושאלונים ייעודיים.
לתפיסתי, לטיפול באוטיזם שלוש מטרות עיקריות, הקשורות אלו באלו. המטרה הראשונה היא לשפר את יכולות התקשורת- היכולת של האדם לתקשר את עצמו, רצונותיו, צרכיו ורגשותיו לאחר, והיכולת לקיים תקשורת הדדית ומהנה עם הסביבה, והיכולת להבין את רצונותיו, מחשבותיו ורגשותיו של אדם אחר (מה שמכונה תאוריה של תודעה או theory of mind). במהלך התפתחות תקינה הלימוד של תקשורת חברתית נעשה לרוב בצורה לא מודעת, ואילו בטיפול באוטיזם יש צורך להקנות את אותם הכישורים באופן מודע (וחוויתי). המטרה השנייה בטיפול היא להפחית חרדה ומצוקה. לרוב, האוטיזם מלווה ברמות גבוהות של חרדה, זאת בשל השוני בוויסות החושי והשוני באופן שבו העולם נתפס. ההתנהגויות החזרתיות, שהן אחד הסממנים של אוטיזם, נועדו לרוב להרגעה (ולא להנאה). בטיפול באוטיזם אני שם דגש על הכוח של הקשר הבין-אישי ככלי להרגעה וויסות.
המטרה השלישית בטיפול באוטיזם בעיני היא הקניית כישורי חיים אדפטיביים, ולמעשה מטרה זו נגזרת משתי המטרות הראשונות. ילדים בסופו של דבר יגדלו, ובעיני חשוב להקנות כישורים שיאפשרו השתלבות טובה ככל שניתן בחברה.
ישנן מספר גישות לטיפול באוטיזם, ואני מטפל בעיקר בגישת DIR (הסתכלו
כאן וכאן, להסברים בעברית ובאנגלית). חשוב לציין שאוטיזם אינו נעלם או נכחד באמצעות הטיפול, אבל הטיפול בהחלט יכול להקל על ההתמודדות, ההרגשה והתפקוד. עוד חשוב לציין שפעמים רבות יש צורך בטיפול משולב- דהיינו טיפול בריפוי בעיסוק/קלינאות תקשורת/קבוצה חברתית, זאת לצד טיפול פסיכולוגי.